מגיע או מגיעה: מה התשובה הנכונה?

מגיע או מגיעה: מה התשובה הנכונה?

מגיע או מגיעה: באיזה צד אתה נמצא?

כאשר אנו עומדים בפני השאלה האם לומר "מגיע" או "מגיעה", כולנו מרגישים קצת מתסכלים. הבה ניגע בנושא הזה בעזרת כמה דוגמאות, מקרים והיבטים שונים – ושיהיה ברור, לא מדובר כאן רק במשחק מילים! מדובר בהבדל משמעותי שלעיתים יכול לזרוק אותנו לתהיות על זהות, יחסים חברתיים וכל מה שביניהם.

מה זה אומר בכלל "מגיע" או "מגיעה"?

כדי להבין את ההבדל, נתחיל עם ההגדרה. "מגיע" הוא צורת גזירה של פועל שמשמעותה היא שהדבר הנתפס הוא זכות או דבר שבעליו ראוי לו. "מגיעה" היא צורת הנקבה של אותו פועל. אך מתחת לפני השטח, יש יותר מזה.

  • מאבק בין המגדרים: האם יש מקום להתייחסות מגדרית בשפה שלנו? האם זה משקף תפיסות חברתיות?
  • זהות אישית: האם השימוש במילה הכוונה שלנו לאיש או אישה, מאפשר לכולנו להיות מה שאנחנו רוצים להיות?
  • אין פסול בהרגשה: לעיתים התחושה שלנו היא שההגדרות הללו לא מתאימות. "מגיע" או "מגיעה" – זה כבר לעניין האישי שלך.

נחזור לשאלה הפשוטה: מה באמת קובע?

המילה "מגיע" לרוב משמשת המדברים על דברים באופן כללי, בעוד ש"מגיעה" מתייחסת לעיתים לאירועים ספציפיים הקשורים למגדר. זה אומר שיש כאן אינטראקציה בין המילים לבין הסיטואציה בה אנו משתמשים בהן. אם נשאל את עצמנו:

  • כיצד אנשים תופסים אותנו על פי השפה שבה אנו משתמשים?
  • האם יש הבדל בהרגשה כאשר אנו משתמשים במילה שונה?
  • האם מדובר בהעדפה אישית או משהו שקשור לתרבות?

מתי זה באמת משנה?

כשהשפה נכנסת למשחק, זה משנה כמה ברמה לאומית, חברתית ואישית גם כן. בואו נסתכל על המקומות בהם הבחירה בין "מגיע" ל"מגיעה" משפיעה:

  • שיח פוליטי: כשאומרים "מגיע לכולם", האם זה כולל את כולם ולמה לא?"
  • יחסים בינאישיים: כיצד אנו מתקשרים זה עם זה; האם אנו קונים את האמת של אחרים?
  • תרבותיות ושפה: מה מקום השפה ההיסטורית בתודעה שלנו?

ומה דעתך על זה? שיחות והעדפות

במהלך השנים היו דיונים רבים על השפעת השפה על תודעה. אם כך, אפשר לשאול את עצמנו:

  • האם באמת משנה לי איך אחרים רואים את השפה שלי?
  • כיצד אני מגיב כשאני שומע "מגיע" או "מגיעה"?

בנוסף, יש להביא בחשבון גם את השפעת השפה על קטגוריות כמו גזע ומגדר. לא ניתן להתעלם מהשפעת השפה בנושא כזה. אנחנו לעיתים נמצאים מול דחף לשנות את השפה כדי להתאים את עצמנו לכללים של תרבות מסוימת.

שפות אחרות, תרבויות אחרות

בואו נרחיב את הדיון למושגים שקשורים לשפות אחרות. עד כמה המושג "מגיע" תופס מקום בשפות שונות?

  • שפה אנגלית: ב-English, אין הבחנה מגדרית ברוב הפעלים, אך זה לא אומר שאין הבדלים בהקשרים.
  • שפות רומאניות: בשפות אלה הבחנה מגדרית היא חלק בלתי נפרד מהשפה, מה שמוסיף לתסבוכת.

שאלות ותשובות: יכולות לשפוך אור

נתקל בכמה שאלות מעניינות שמאוד קל לבזבז עליהן יותר מדי זמן:

  • מה הקטע עם השפה בכלל?
  • למה אני מרגיש צורך לדבר בצורה שונה לפי הקבוצה שסביבי?
  • האם זה חלק מהתפתחות הנפשית שלי?

לסיום, יש להדגיש כי השפה היא חיה נושמת, משתנה ומתפתחת. הבחירה בין "מגיע" ל"מגיעה" היא לא סתם משחק מילים – היא מבטאת מציאות מורכבת יותר של זהות ומגדר.

בפעם הבאה כשאתה מוצא את עצמך בעימות הדיבור הזה, אולי כדאי לשאול את עצמך, מה המילים האלה אומרות לך, ובכך עשוי להיות שאתה תמצא את עצמך במקום שבו "מגיע" או "מגיעה" לא באמת משנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *